תקומה - החברה להתיישבות בארץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.המבקשת, חברה העוסקת בייזום וביצוע הרחבות ביישובים שונים בצפון הארץ, הגישה בקשה לצו מניעה כנגד המשיבים, שימנע מהם לבצע כל פעולה הקשורה עם מכרז מס' 11501/13 "קדרים תשתיות שלב א' פתמ"ר 84 יח"ד 65780 –כבישים פיתוח" (להלן " המכרז"). למבקשת חוזים שונים עם המשיבים 2,3, במסגרתם התחייבה לביצוע עבודות תשתית ציבוריות באתר ה"הרחבה" של קיבוץ קדרים. לימים, בשל התפתחות נסיבות, ויתרה המבקשת על ביצוע עבודות אלו לטובת משרד הבינוי והשיכון, אלא שלטענתה הוויתור שלה לא כלל וויתור על זכות חוזית שהייתה לה לביצוע עבודות פיתוח בתוך המגרשים של המשתכנים הפרטיים עצמם.

2.עובדות הרקע הלכאוריות

2.1קיבוץ קדרים התקשר בחודש ינואר 2009 בהסכם עם המבקשת בתפקידה כיזם (להלן "ההסכם הראשון") לביצוע והקמה של התשתיות הציבוריות בשטחי ההרחבה. מדובר בהרחבה של 72 יחידות דיור ובשלב ראשון 23 יח"ד. ההסכם הראשון נחתם לאחר שחברה קודמת שהתקשר עמה הקיבוץ, פשטה את הרגל ולא בצעה את התשתיות הציבוריות על אף שגבתה כספים משבעה משתכנים בהרחבה.

2.2צוין בהסכם הראשון עם המבקשת כי פיתוח התשתיות הציבוריות בהרחבה הינו באחריות המועצה האזורית ועל המבקשת ("היזם") לחתום עמה הסכם, אם המועצה האזורית תדרוש זאת. עוד צויין בהסכם הראשון כי חלק מסויים מעבודות הפיתוח, בהתאם לקביעת המועצה האזורית יתוכנן ויבוצע על ידי המועצה האזורית או מי מטעמה, וזאת בהתאם לקביעת המועצה האזורית. ואם יהיה מכרז , תהא המבקשת רשאית להשתתף בו כמציעה. ואכן, בחודש יוני 2011 נחתם הסכם משולש בין המבקשת , הקיבוץ והמועצה באופן שהמבקשת תבצע את עבודות התכנון , הפיתוח והתשתית באתר, והכל בהתאם לאמור בחוזה. (להלן "ההסכם המשולש").

2.3בפועל, מסיבות שונות , התאחר ביצוע העבודות בשטח ולא נשמר לוח הזמנים לביצוע – כל עבודות הפיתוח שלב א' היו אמורות להסתיים עד 30.6.11 והשלמת כל העבודות כולן (גמר כבישים, מדרכות ושטחים ציבוריים) עד 31.12.13.

2.4מעבר לשבעה משתכנים שכבר היו במקום קודם לחתימת ההסכם הראשון, נוספו עוד 5 משתכנים (מתוך 13 שגילו ענין).

2.5עבודות חלקיות של התשתית הציבורית (כמו עבודות עפר, תכנון כבישים וסלילתם, הנחת קווי ביוב, )בוצעו באמצעות קבלנים שהביאה המבקשת עוד קודם להסכם המשולש. נטען כי בסוף שנת 2011 הפסיקה המבקשת את ביצוע עבודות התשתית הציבוריות בשל חילוקי דעות קשים עם הקיבוץ. שבעת המשתכנים לא יכלו לקבל טופס 4 בשל כך שהמבקשת לא המשיכה בביצוע התשתיות הציבוריות. המבקשת הודיעה למהנדס המועצה שאין בכוונתה להשלים את עבודות התשתית הציבוריות בגלל טענות שונות כנגד הקיבוץ. לפיכך המועצה בצעה על חשבונה מספר פעולות הכרחיות לגבי 4 משתכנים (ריבוד מצעים, חיבורי חשמל, חיבור קו הביוב למערכת סניקה).

2.6בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה אשר קבעה מפת אזורי עדיפות לאומית בתחום הבינוי והשיכון. קדרים נכללה במסגרת היישובים הזכאים לסבסוד פיתוח ליחידות דיור, בביצוע על ידי משרד הבינוי והשיכון (להלן "משב"ש") או בביצוע על ידי המועצה במכרזים פומביים. המבקשת הסכימה לוותר על זכויותיה החוזיות לביצוע התשתית הציבורית בהרחבה והעברת העבודות למשב"ש. המבקשת והקיבוץ פנו למועצה ולמשב"ש על מנת שיחליפו את המבקשת בביצוע עבודות התשתית (יוני 2012). ברור שביצוע תשתיות ציבוריות על ידי משב"ש מוזיל למשתכנים את העלויות.

2.7ביום 17.2.13 נפגשו המבקשת ומשיבים 2,3, במשרד מהנדס המועצה על מנת לבטל את ההסכם המשולש ולפנות למשב"ש שיבצע את עבודות הפיתוח בהרחבה. המבקשת הודיע שלא תבצע חיבור תשתיות של 5 בתים ששווקו על ידם, לתשתיות הציבורית והמועצה בצעה זאת.

2.8ביום 17.2.13 הוציאה המבקשת מכתב ויתור (נספח י"ב). לטענת המבקשת הוויתור שלה התייחס רק לעבודות התשתית הציבוריות ולא ויתרה על ביצוע עבודות הפיתוח במגרשים עצמם.

2.9המשיבה 1 פרסמה מכרז שכלל בצד עבודות התשתית הציבורית גם עבודות פיתוח במגרשים עצמם. המועד להגשת ההצעות במכרז היה עד ליום 28.10.13 שעה 12:00.

2.10בבוקר יום 28.10.13 הגישה המבקשת כתב תביעה ביחד עם הבקשה לצו מניעה, שימנע מהמשיבות לעשות כל פעולה בקשר למכרז בשל כך שהוא כולל בחובו גם עבודות במגרשים הפנימיים.

3.המחלוקת

3.1המבקשת טוענת כי ויתרה אך ורק על עבודות התשתית הציבוריות בהרחבה לטובת משב"ש, ומעולם לא ויתרה על זכותה לבצע עבודות פיתוח בתוך המגרשים עצמם. המבקשת רואה בעבודות של הקמת קירות התמך, מילוי המגרש בעפר כדי הגובה הנדרש, פילוס, הנחת תשתיות ניקוז וכו', כפיתוח המגרשים עצמם.

3.2המשיבים 2,3, טוענים כי הזכות לביצוע עבודות הפיתוח בתוך המגרש הפרטי לא ניתנו למבקשת ולכן גם לא דרושה הסכמתה לויתור עליהם. נטען כי אין מקום ליתן צו מניעה בנסיבות.

3.3בנוסף, העלו המשיבים טענות סף רבות, שאתייחס אליהן בהמשך.

4.השיקולים במתן צו מניעה

ראו דברי כב' השופטת חיות בעא 769/11 דנה אלמוסיני נ. רמון (4.5.11)-

"לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי אם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הצו להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו." (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ. יצחק אמר, פד נו 1 עמ ' 529 בעמ' 533). "בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני "(רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית ([פורסם בנבו], 25.6.2007)).